עדות

רק דתיים יתקשרו במוצ"ש אחד לשני לשאול "לאן יוצאים הערב?" למרות שהם יודעים שיש להם בדיוק שתי אופציות.

עד שתתרגל להגיד "משיב הרוח ומוריד הגשם" - כבר יגידו "מוריד הטל".

אחרי שקראו "המן" בקריאת המגילה וכל הילדים פוצצו את כל הנפצים שלהם, תמיד יהיה את הילד המעצבן שיביא את היריה האחרונה אחרי שהחזן המשיך לקרוא.

כל דתי שתפגוש, יהיה מוכן להבטיח לך שהוא מכיר אחת שקוראים לה "אוחזת בענף עץ השקד", ואחת - "אכזבה".

זה לא משנה כמה שתשכנע אותן, נשים תמיד יאמינו שאם הן ישתו מהיין של ההבדלה יצמח להן שפם.

יש קשר ישיר בין רמת הדתיות לבין רמת המקוריות והביזאריות בתלישת ניר טואלט בשבת ב"שינוי".

בבדיקת חמץ, תמיד ישכחו איפה שמו את פרור הלחם העטוף האחרון.

בראש חודש, למרות שדפקו על התיבה ו-17 איש לפניך אמרו בקול "יעלה ויבוא", כשאתה תגיע לקטע הזה גם אתה תגיד אותו בקול.

בבר מצווה של חילונים, תמיד יזרקו את הסוכריות בזמן הלא נכון.

בבר מצווה, תמיד יהיה את המעצבן שיתפוס את הסוכריות ויזרוק אותם על הראש של הילד. ותמיד יהיה את זה שיזרוק אותן חזרה לעזרת הנשים.

בכל תפילה ביום שישי, תמיד יהיה אחד שיהיו עליו שלושה ביפרים שני אקדחים ו-10 מחסניות.

בשניה שתחזיק ביד יותר מ'ברכת לבנה' אחת - זה הרגע שבו כולם יזרקו לך את שלהם, כדי שתחזיר לבית הכנסת.