בדיחות כלליות

בבית קפה ביקשתי קפה חזק. הבריסטה שאל: חזק בטעם או חזק באישיות? אמרתי: כזה שיגיד לי לקום ולסדר את החיים. קיבלתי אספרסו ששתק.

המוכר בחנות אמר לי שהמוצר פשוט מאוד להפעלה. זה משפט מסוכן. אם זה פשוט מאוד, למה יש חוברת הוראות בעובי של כרית?

נסעתי במונית והנהג שאל במה אני עובד. עניתי. הוא אמר שיש לו רעיון יותר טוב בשבילי. אחרי עשר דקות כבר הייתה לי קריירה חדשה ותוכנית פנסיה, בלי שביקשתי.

בבוקר החלטתי להיות אדם מסודר. סידרתי את המיטה, הכנתי רשימה, סימנתי משימה אחת, ואז הייתי כל כך מרוצה מעצמי שנחתי מההצלחה.

חבר שלי החליט לפתוח דף חדש בחיים. הוא קנה יומן, עט, מדבקות, תיקייה, ואז שכח למה התחיל. לפחות הדף החדש מאובזר.

במסעדה שאלתי את המלצר מה הכי מומלץ. הוא אמר: לבוא לא רעב מדי, ככה הכול נראה טוב. הערכתי את הכנות ולקחתי מים עם ציפיות נמוכות.

בחור נכנס לקורס ניהול זמן. המרצה איחר בעשרים דקות ואמר: זה חלק מהשיעור. כולם רשמו, חוץ ממני, אני פשוט קיבלתי אישור רשמי להמשיך לאחר.

באסיפת דיירים שאלו מי מתנדב להיות ועד. כולם הסתכלו על הרצפה. בסוף הרצפה קיבלה את התפקיד, כי היא היחידה שהייתה שם באמת יציבה.

איש אחד נכנס לחנות ואומר למוכר: יש לכם משהו שמחזיר מוטיבציה? המוכר נותן לו מחברת חדשה. האיש שואל: וזה עובד? המוכר אומר: ביום הראשון תמיד.

רק בישראל אפשר להגיד 'יאללה' גם כדי להתחיל, גם כדי לסיים, וגם כדי לא להבין מה קרה.

ישראלי לא מזמין מנה. הוא מנהל משא ומתן עם התפריט.

בישראל, אם מישהו אומר 'תן לי רגע לחשוב', הוא כבר התקשר לשלושה אנשים להתייעץ.