בדיחות כלליות

ישראלי לא שואל מה השעה. הוא שואל: כמה זמן יש לנו עד שזה נהיה פקקים?

רק בישראל המילה 'סבבה' יכולה להיות כן, לא, אולי, תירגע, או אני מאוכזב ממך.

ישראלי שומע צפירה מאחור ומתעצבן, גם אם הוא זה שצפר לפני שנייה.

בישראל, המלצה על מוסך מגיעה עם ביוגרפיה של הבעלים ושל בן דוד שלו.

ישראלי לא אומר יקר. הוא אומר: במחיר הזה אני מביא את זה לבד מחו״ל, גם אם אין לו מושג מאיפה.

רק בישראל אדם יכול להגיד 'אני לא מתערב' ולהמשיך להסביר לך מה בדיוק לעשות.

ישראלי נכנס למסעדה, בודק תפריט, ואז שואל את המלצר: מה אתה ממליץ שלא כתוב פה?

בישראל, כשמישהו אומר 'אני בדרך', צריך לשאול אם הוא בדרך למעלית או בדרך להחליט לצאת.

ישראלי לא הולך לאיבוד. הוא פשוט בודק אם יש דרך קיצור שעוד לא נבנתה.

רק בישראל שואלים 'יש לך שתי דקות?' ואז מספרים לך היסטוריה משפחתית שלמה.

ישראלי יכול לעמוד בתור חצי שעה, אבל ברגע שנפתח תור חדש הוא הופך לאצן אולימפי.

שיחק מזלי והנדיבות היתה קלה יותר בכל בוקר עברתי ליד מוכרת הכעכים הנחתי על הצלוחית שקל אחד ומעולם לא לקחתי בייגלה יום אחד עברתי ולא הנחתי שקל המוכרת רצה אחרי ואחזה בידי את לבטח רוצה לדעת מה קרה היום לא, היא אמרה, רציתי לומר לך שבייגלה עלה לשקל ועשרה...