מורים - תלמידים

המורה ביקשה לענות במשפט מלא. תלמיד כתב: המשפט המלא שלי הוא שאני לא יודע.

ילד שאל את המורה אם אפשר לצאת לשירותים. המורה אמרה: לא יודע, אפשר? הילד אמר: אני שמח שאנחנו בודקים ביחד.

המורה אמרה שהדף ריק. התלמיד אמר: זה מינימליזם לימודי.

תלמיד אמר: המבחן היה קל. שאלו אותו איך הלך. אמר: קל להבין שלא ידעתי.

המורה ביקשה לכתוב חיבור על חופש. תלמיד כתב: אני לא יכול, אני תקוע בשיעור.

ילדה אמרה לאמא: המורה נתנה עבודה בקבוצות. אמא שאלה איך היה. הילדה אמרה: למדתי שאני מעדיפה לעבוד לבד עם חטיף.

המורה אמרה: בלי לדבר. תלמיד שאל: אפשר בהתכתבות?

הילד חזר הביתה ואמר: קיבלתי מאה. האבא שמח. הילד הוסיף: זה סכום הציונים משלושת המבחנים.

המורה שאלה מי הכין שיעורים. ילד הרים יד ואמר: אני הכנתי תירוץ, זה גם דורש השקעה.

תלמיד כתב במבחן: אני לא יודע את התשובה, אבל אני מעריך את האתגר שהצבת בפניי.

המורה ביקשה שקט מוחלט. הכיתה הצליחה לשתי שניות והגישה בקשה להארכת הישג.

ילד שאל למה צריך ללמוד היסטוריה. המורה אמרה: כדי לא לחזור על טעויות. הוא אמר: אז למה יש מבחן חוזר?