בדיחות לעבודה

חוק מרפי של סוללה: אחוז אחד בטלפון מחזיק יותר זמן משעה אחת בעבודה.

החבר שלי רץ מרתון. אני רצתי אחרי אוטובוס והבנתי שיש לי גג 12 מטר של ספורטיביות.

חתול יכול לשבת על מחשב בדיוק כשאתה עובד, ואז להיראות מופתע שאתה צריך את המקום שלו.

המערכת החדשה אמורה לחסוך זמן. בינתיים היא בעיקר נותנת לנו דרך מסודרת לבזבז אותו.

במשרד, הקפה נגמר בדיוק כשצריך החלטות חשובות. לכן ההחלטות נראות ככה.

כשמישהו מוסיף אותי לעותק במייל, אני מרגיש שקיבלתי כרטיס כניסה לבעיה שלא ביקשתי.

הבוס אמר 'תפתיע אותי'. הגשתי בזמן. אף אחד לא היה מוכן לזה.

במשרד יש לוח משימות. הוא לא מנהל עבודה, הוא מציג געגועים לתקופה שבה חשבנו שנספיק.

הדוח שלי כמעט מוכן. הוא בשלב שבו הוא נראה מוכן מרחוק.

בישיבה שאלו מי לוקח אחריות. פתאום כולם בדקו הודעות כמו צוות חילוץ.

המנהל אמר: אני רוצה שקיפות. אז אמרתי שאין לי מושג. הוא לא התכוון לשקיפות הזאת.

כשיש תקלה במחשב, כולם נהיים מומחים ומציעים לכבות ולהדליק את הביטחון העצמי.