בדיחות לעבודה

בישיבה כולם הנהנו. זה לא אומר שהבינו, זה אומר שהמצלמה הייתה פתוחה.

הבוס אמר שאני נכס לחברה. שאלתי אם נכס מקבל תחזוקה.

במשרד החליטו לשפר אווירה. קנו עציץ. עכשיו לפחות למישהו יש צמיחה.

העבודה מהבית לימדה אותי שאני יכול להיות מאחר גם בלי נסיעה.

המייל הכי מפחיד הוא 'בהמשך לשיחתנו', במיוחד כשלא הייתה שיחה.

במשרד, הודעת 'אפשר שנייה?' היא הדרך הרשמית לאבד שעה.

קיבלתי משימה עם דדליין גמיש. התברר שהגמישות היא שלי, לא של הדדליין.

המנהל אמר שהוא נותן לי יד חופשית. בפועל קיבלתי יד, אבל עם קובץ הנחיות.

במשרד יש כיסא אחד נוח. הוא תמיד תפוס על ידי תיק.

כשמישהו במשרד אומר 'זה דחוף', אני שואל אם זה דחוף או דחוף במונחים של מי שנזכר עכשיו.

המדפסת במשרד לא מקולקלת. היא פשוט מנהלת משא ומתן על תנאים.

בישיבת צוות אמרו שכולם שווים. ואז חילקו משימות לפי מי שלא היה בחדר.