בדיחות לעבודה

במשרד שלנו יש ישיבה על איך לצמצם ישיבות. היא נקבעה לשעתיים וחצי.

ילדה אמרה לאמא: המורה נתנה עבודה בקבוצות. אמא שאלה איך היה. הילדה אמרה: למדתי שאני מעדיפה לעבוד לבד עם חטיף.

קניתי אוזניות מבטלות רעשים. הן באמת עובדות: אני כבר לא שומע את הסביבה, רק את המחשבות שלי, שזה רעש הרבה יותר ותיק.

חבר שלי אמר שהוא עובד על עצמו. שאלתי מה כבר השתנה. הוא אמר: פעם הייתי דוחה דברים למחר, היום אני דוחה אותם בצורה מודעת.

במשרד הכריזו על יום גיבוש. כולם התגבשו מיד סביב השאלה אם זה חובה. ככה גילינו שהגיבוש הכי חזק נוצר נגד פעילות גיבוש.

איש אחד קנה רובוט שינקה את הבית. אחרי יומיים הוא קרא לו 'עובד מצטיין'. אחרי שבוע הרובוט נתקע מתחת לספה, וזה עדיין יותר ממה שהילדים עשו.

נסעתי במונית והנהג שאל במה אני עובד. עניתי. הוא אמר שיש לו רעיון יותר טוב בשבילי. אחרי עשר דקות כבר הייתה לי קריירה חדשה ותוכנית פנסיה, בלי שביקשתי.

איש אחד נכנס לחנות ואומר למוכר: יש לכם משהו שמחזיר מוטיבציה? המוכר נותן לו מחברת חדשה. האיש שואל: וזה עובד? המוכר אומר: ביום הראשון תמיד.

הוא שאל מה קרה. היא אמרה כלום. הוא הבין שהיום יש לו תוכנית עבודה.

הרופא שאל אם אני עובד הרבה מול מחשב. אמרתי: אני והמחשב כבר באותה מערכת יחסים כמו כסא ושקע.

הגעתי לבדיקה כללית, יצאתי עם רשימת משימות יותר ארוכה מהעבודה.

לא אגיע היום לעבודה כי החלטתי לחסוך לעסק חשמל, מים ונוכחות שלי.