בדיחה שכיף לשתף

המערכת החדשה אמורה לחסוך זמן. בינתיים היא בעיקר נותנת לנו דרך מסודרת לבזבז אותו.

המורה אמרה שהכיתה צריכה יותר שקט. תלמיד אמר: אפשר להזמין מבחוץ?

תלמיד שאל אם אפשר לקבל רמז. המורה אמרה: התשובה בחומר. הוא אמר: זה לא רמז, זו כתובת כללית.

המורה ביקשה דוגמה לסבלנות. כל הכיתה הסתכלה על השעון עד סוף השיעור.

ילדה אמרה שהמורה נתנה שיעורים לחופש. אבא אמר: זה סותר את השם. הילדה אמרה: סוף סוף מישהו מבין.

תלמיד כתב בתשובה: לפי דעתי. המורה כתבה: לפי החומר. הוא הרגיש שזו חילוקי דעות מקצועיים.