בדיחה קצרה ומצחיקה

בהופעת סטנדאפ, תאורה טובה יכולה להפוך אותך לאמן. תאורה רעה יכולה להפוך אותך לחשוד בחקירה. פעם עליתי לבמה עם ספוט לבן חזק מדי, וכל בדיחה נשמעה כמו וידוי. "חברים, הייתי אתמול בסופר..." הקהל: "מה קנית? ולמה בשעה הזאת?"...

פעם ילד קטן שאל אותי מה העבודה שלי. אמרתי לו "אני מספר בדיחות." הוא הסתכל עליי ואמר: "אבל מה העבודה האמיתית?" ילדים הם הקהל הכי קשוח. אין להם פילטר ואין להם ועד עובדים. מבחינתו, אם אין לך מדים או טרקטור, אתה בתחביב מורחב....

אני מת על אנשים שאומרים אחרי הופעה: "היית מצחיק, אבל למה אתה צוחק על עצמך?" כי אם אני לא אצחק על עצמי, מי יעשה את זה בצורה מבוקרת? עדיף שאני אנהל את האירוע. זה כמו להזמין קייטרינג לפני שהרעב תוקף....

בכל הופעה יש את הצוחק היחיד. אחד כזה שצוחק חזק מדי מכל דבר. בהתחלה אתה אוהב אותו, אחרי עשר דקות אתה כבר חושד שהוא עובד אצלך. הוא צוחק גם כשאתה אומר "ערב טוב". בסוף אתה מבקש ממנו חשבונית, כי הוא עשה חצי עבודה....

אני אוהב את הרגע שמנחה הערב מציג אותי ואומר: "תנו לו הרבה אהבה." תמיד אני חושב, רגע, למה הרבה? מה הוא יודע שאני לא יודע? זה נשמע כמו שמכינים את הקהל לניתוח. "תנו לו אהבה, הוא עוד מעט ינסה בדיחה על משלוחים."...

יש קהל שמוחא כפיים לפני שהבין את הבדיחה. זה הקהל האופטימי. הם אומרים לעצמם: "נשקיע עכשיו, אולי בסוף זה יחזור אלינו." אני מעריך את זה. זו בעצם קרן השתלמות של צחוק: מפקידים מחיאות, מקווים לתשואה בפאנץ'....