בדיחה טובה להיום
אני תמיד יודע שהופעה מתחילה טוב כשמישהו בקהל מניח את הטלפון בצד. זה לא צחוק, זה אמון. בעולם של היום, לגרום לאדם לעזוב מסך זה כמו להוציא ילד מבריכת כדורים. אתה מרגיש שעשית משהו רוחני.
עוד בדיחות שיכולות להצחיק אותך
הכי מוזר זה להופיע מול אנשים שאתה מכיר מהעבודה. פתאום המנהל שלך יושב בשורה השנייה וצוחק, ואתה חושב: רגע, זה צחוק או הערכת ביצועים? אם הוא לא צוחק, אני אומר לעצמי: "טוב, כנראה גם פה אין בונוס."...
בכל הופעה יש רגע שאתה שותה מים כדי להרוויח זמן. הקהל חושב שאתה צמא. לא, אני עושה ישיבת הנהלה פנימית. אני, המוח והפאנץ' הבא יושבים סביב שולחן ואחד מאיתנו לא הגיע מוכן....
סטנדאפיסטים אוהבים מחברות. יש לנו מחברת לכל רעיון. הבעיה היא שכשפותחים אותה אחרי חודש, כתוב שם דברים כמו "יונה בבנק - מצחיק!" ואתה יושב מול זה ושואל: מי היה האדם הזה, ולמה נתנו לו עט?...
לפעמים אני מנסה בדיחה חדשה והיא נופלת. אני לא אומר שהיא לא עבדה, אני אומר שהיא "עדיין בתהליך." זה נשמע מקצועי יותר. כמו בניין שלא סיימו לבנות: כרגע זה שלד עם בדיחה אחת תלויה מהמרפסת....
הכי מצחיק זה שאנשים חושבים שסטנדאפיסטים מצחיקים כל הזמן. לא. יש לנו גם רגעים רגילים, כמו לעמוד בתור לדואר ולשנוא את כולם בשקט. ההבדל היחיד הוא שאחר כך אנחנו כותבים על זה, כדי שהסבל לא ילך לפח....
יש הופעות שבהן מישהו בקהל מסביר לחבר שלו את הבדיחה בקול. זה רגע מדהים: אני עובד על פאנץ' חצי שנה, והוא עושה לו תרגום סימולטני לעברית פשוטה. "הוא מתכוון שהמשלוח איחר." תודה אחי, פתחת פה מרכז שירות לבדיחה....