בדיחה קטנה עם חיוך גדול

למדתי הסתברות כדי לדעת מה הסיכוי שאמצא חניה. התשובה הייתה: תמשיך לחלום.

המחשבון שלי ואני ביחסים טובים. אני מקליד, הוא שופט בשקט.

כשאני רואה סוגריים בתוך סוגריים, אני מרגיש שהתרגיל הביא משפחה מורחבת.

בטריגונומטריה הבנתי שסינוס וקוסינוס הם פשוט אנשים שלא יודעים לדבר ישיר.

התרגיל אמר 'מצא את השטח'. אז סימנתי את כל הדף. מה, לא זה?

המורה ביקשה להוכיח. אמרתי: אני נשבע. מסתבר שבמתמטיקה זה לא מספיק.