לפני כמה מאות שנים, ביקש האפיפיור לגרש את כל היהודים מאיטליה

לפני כמה מאות שנים, ביקש האפיפיור לגרש את כל היהודים מאיטליה. היהודים כמובן נזעקו, ואז הוחלט לקיים עימות בין האפיפיור לבין המנהיג הרוחני של הקהילה היהודית, ואם היהודי ינצח, יורשו היהודים להישאר באיטליה. היהודים בחרו ברב הקהילה, הרב יוסלה הזקן, לייצגם בעימות. אולם הבעיה היתה שהרב הזקן לא ידע לדבר לטינית, והאפיפיור לא ידע לדבר יידיש. על כן הוחלט לקיים עימות שקט. ביום העימות התיישבו השניים זה מול זה. האפיפיור פתח, הרים את ידו והניף שלוש אצבעות. בתגובה הרים הרב יוסלה ידו והניף אצבע אחת. לאחר מכן סובב האפיפיור את אצבעו באוויר מעל ראשו. הרב יוסלה בתגובה הצביע לכיוון הרצפה. לאחר מכן שלף האפיפיור מתיקו לחם קודש וגביע יין מקודש. הרב יוסלה בתגובה הוציא תפוח. בשלב זה קם האפיפיור ממקומו והודה: "הרב הזה ניצח אותי. היהודים יכולים להישאר באיטליה!" כל אנשי הכנסייה מיהרו להתגודד סביב האפיפיור ולבקש הסברים. הסביר האפיפיור: "ראשית הנפתי שלוש אצבעות באוויר כדי להזכיר את השילוש הקדוש. הרב בתגובה הניף אצבע אחת כדי להזכיר לי שיש אלוהים אחד לכולנו. אחר כך סובבתי את אצבעי מעל לראשי כדי להראות שהאל נמצא סביבנו. הרב בתגובה הצביע לרצפה, כדי לומר שהאל נמצא פה ממש איתנו. לסיום הוצאתי את הלחם והיין הקדושים, כדי לומר לו שהאל סולח לנו על חטאינו. הרב בתגובה הוציא תפוח כדי להזכיר לי את החטא הראשון... לכל דבר היתה לו תשובה, מה יכולתי לעשות?" במקביל, התגודדו היהודים סביב הרב יוסלה וביקשו אף הם הסברים למה שארע. הסביר הרב: בהתחלה, האפיפיור סימן לי שיש לנו שלושה ימים לעוף מפה. אז עניתי לו באצבע משולשת שילך לחפש... אחר כך, האפיפיור סימן עם אצבעו שכל היהודים מכל הערים צריכים להסתלק מאיטליה. אז סימנתי לו שכולנו נשארים פה, וכלום לא יזיז אותנו מפה". "נו?", שאלו היהודים את הרב, "ומה קרה אז???" "לא יודע", משיב הרב, "בנקודה הזו עצרנו להפסקת אוכל".