שני ערבים עולים לטיסה מלונדון

שני ערבים עולים לטיסה מלונדון. אחד מהם מתיישב ליד החלון והשני במושב האמצעי. לקראת ההמראה מתיישב יהודי קשיש במושב הצמוד למעבר. לאחר ההמראה חולץ היהודי את נעליו, פורק בהונותיו ומתקין עצמו למנוחה, כאשר הערבי שליד החלון אומר לו: "סליחה, אני רוצה לצאת לקחת קולה". "אל תטרח", אומר היהודי, "אני יושב במעבר, אני אביא לך את זה". איך שהיהודי קם והולך לכיוון המטבח, מרים הערבי נעל אחת של היהודי ויורק לתוכה. כשחוזר היהודי עם כוס הקולה, אומר הערבי השני: "זה נראה טוב, גם אני רוצה אחת". שוב קם והולך היהודי להביא כוס קולה גם לערבי השני. בעוד הוא הולך למטבח יורק הערבי השני לתוך הנעל השניה של היהודי. כשחוזר היהודי עם כוס הקולה שלו, יושבים שלושתם במקומותיהם וממשיכים ליהנות מהטיסה. כשנוחת המטוס ביעדו מחליק היהודי את רגליו לתוך נעליו ומייד מבין מה קרה. "למה זה צריך להיות ככה?" שואל היהודי, "כמה זמן תימשך הלחימה הזו בין העמים שלנו, השנאה הזו, האיבה הזו, היריקה הזו לתוך הנעליים וההשתנה הזו לתוך הקולה? מתי כל זה כבר ייפסק, מתי???"