בדיחה קטנה עם חיוך גדול
(בייגלה) בשקל ליחידה. איש אחד
שעובד בבנין סמוך עובר כל יום בשעת
הפסקת הצהריים בפינה, נותן לה שקל,
אך לא לוקח כלום בתמורה.
כך נמשך המצב שלוש שנים, מבלי שמילה
אחת נאמרה ביניהם. יום אחד הוא עובר
כהרגלו לידה ונותן לה שקל, כשהיא
בפעם הראשונה מעירה לו:
"אדוני הצעיר, אני ממש מודה לך על
התמדתך, על כך שאתה לקוח מאד חשוב,
אבל אני חייבת לבשר לך... המחיר
היום עלה לשקל וחצי".