אחד בן 30 שומע דפיקות בדלת בלילה
אחד בן 30 שומע דפיקות בדלת בלילה.
הוא ניגש, פותח את הדלת ורואה חבר
מהצבא שלא ראה כבר 10 שנים, ולידו
כלב. שניהם יושבים, צוחקים, מספרים
אחד לשני מה שהיה כשהיו בצבא, וכל
מה שעבר עליהם מאז. בינתיים, הכלב
נכנס והורס את כל הבית: קורע את
הכורסאות, מלכלך את הוילונות ושובר
את המחשב. הבחור שגר בבית
מתבאס כל הזמן הזה, אך לא נעים לו
להעיר בפני חברו התיק. כשהחבר שליד
הדלת מתכוון ללכת, הדייר הקבוע
אומר לו: "אני ממש שמח שבאת, אבל אם
תוכל בפעם הבאה לא להביא איתך את
הכלב שלך, אעריך את זה".
עונה לו החבר: "זה? זה לא כלב שלי
בכלל, הוא שכב פה בכניסה כשהגעתי,
חשבתי שהוא שלך".
הוא ניגש, פותח את הדלת ורואה חבר
מהצבא שלא ראה כבר 10 שנים, ולידו
כלב. שניהם יושבים, צוחקים, מספרים
אחד לשני מה שהיה כשהיו בצבא, וכל
מה שעבר עליהם מאז. בינתיים, הכלב
נכנס והורס את כל הבית: קורע את
הכורסאות, מלכלך את הוילונות ושובר
את המחשב. הבחור שגר בבית
מתבאס כל הזמן הזה, אך לא נעים לו
להעיר בפני חברו התיק. כשהחבר שליד
הדלת מתכוון ללכת, הדייר הקבוע
אומר לו: "אני ממש שמח שבאת, אבל אם
תוכל בפעם הבאה לא להביא איתך את
הכלב שלך, אעריך את זה".
עונה לו החבר: "זה? זה לא כלב שלי
בכלל, הוא שכב פה בכניסה כשהגעתי,
חשבתי שהוא שלך".