בעל חנות בדים מצליח, נוהג לזיין
בעל חנות בדים מצליח, נוהג לזיין
בקביעות אשת מלח שחוזר פעם בשנה.
באחת הפעמים היא מודיעה לו שמחר
בעלה צריך לחזור הביתה ואם הוא רוצה
לבוא לסיבוב אחרון אז ברגע שבעלה
ידפוק בדלת הוא חייב לקפוץ מהחלון
אשר בקומה הרביעית. הבחור מסתכל דרך
החלון, אומד את המרחק ואומר שאין
בעיה. למחרת בבוקר הוא מבקש משני
הפועלים שלו שבשעה 2 בצהריים יחכו
לו עם בד יוטה מתוח מתחת לחלון.
הבחור הרגוע מגיע לאישה ותוך כדי
פתאום יש דפיקה בדלת. האיש ישר בלי
להתבלבל קופץ מהחלון למטה. האישה
מסתדרת וניגשת לפתוח את הדלת.
"רק באנו לומר ליוסי שאין בד יוטה".
בקביעות אשת מלח שחוזר פעם בשנה.
באחת הפעמים היא מודיעה לו שמחר
בעלה צריך לחזור הביתה ואם הוא רוצה
לבוא לסיבוב אחרון אז ברגע שבעלה
ידפוק בדלת הוא חייב לקפוץ מהחלון
אשר בקומה הרביעית. הבחור מסתכל דרך
החלון, אומד את המרחק ואומר שאין
בעיה. למחרת בבוקר הוא מבקש משני
הפועלים שלו שבשעה 2 בצהריים יחכו
לו עם בד יוטה מתוח מתחת לחלון.
הבחור הרגוע מגיע לאישה ותוך כדי
פתאום יש דפיקה בדלת. האיש ישר בלי
להתבלבל קופץ מהחלון למטה. האישה
מסתדרת וניגשת לפתוח את הדלת.
"רק באנו לומר ליוסי שאין בד יוטה".