תיירת מבקרת ברחבת הכותל בירושלים, היא מסתכלת בענין על

תיירת מבקרת ברחבת הכותל בירושלים, היא מסתכלת בענין על
המתרחש ורואה יהודי קשיש, שבדיוק מסיים להתפלל, מקפל את
הטלית שלו ומתחיל ללכת משם. היא ניגשת אליו ושואלת אותו:
"האם אפשר לשוחח איתך לרגע ?". עונה היהודי: "בבקשה".
שואלת התיירת: "באיזו תכיפות אתה מתפלל ככה כאן?".
עונה היהודי: "בא לפה בכל יום מזה כבר ארבעים שנה".
מסתקרנת התיירת : "ולשם מה אתה מתפלל?".
משיב היהודי: "אני מתפלל שהיהודים והפלשטינאים יחיו בשלום בלי
ריבים ומלחמות ושכל הילדים שלנו יגדלו בשובע בשלווה ובביטחון".
התיירת : "זה נשמע ממש נפלא שיש לך נחישות והתמדה כאלו!
איך אתה מרגיש אחרי שאתה מתפלל ככה כבר ארבעים שנה?".
עונה היהודי: "מרגיש כאילו אני מדבר לקיר".