אחד מגיע לכומר ומתחיל להתוודות: "סלח לי אבי כי חטאתי
עד שעת הסגירה, ובדיוק החל גשם שוטף. אז אני והספרנית חיכינו וחיכינו, ומפה לשם התגלגלו
העניינים ושכבנו בספריה כל הלילה"...
"אם זו מעידה חד פעמית", משיב הכומר, "אפשר למחול לך על כך".
"יש עוד", ממשיך הבחור. "בשבוע שעבר הייתי אצל הספר, ובדיוק שסיימנו ועמדנו שנינו לצאת, החל
גשם שוטף. אז חיכינו וחיכינו ובינתיים גיליתי שאני נמשך אליו... ויצא שבילינו יחדיו את הלילה
במספרה שלו".
"אוי", נאנח הכומר, "זה באמת רע מאוד, "אבל אם זה היה פיתוי חד פעמי, אני מניח שאפשר למחול על
כך".
"יש עוד", ממשיך הבחור. "אתמול הייתי באסיפת הורים אצל המורה של הבן שלי. הייתי אחרון ברשימה,
ובדיוק כשבאנו לצאת, החל גשם שוטף. אז חיכינו וחיכינו, ויצא שהתגלגלו העניינים ובילינו את
הלילה יחדיו על השולחן בכיתה שלה"...
למשמע הדברים שותק הכומר ותופס ראשו בידיו.
"אבי?", שואל הבחור בהיסוס, "אז מה אתה אומר?"...
"מה אני אומר?", צועק הכומר, "אני אומר שכדאי שתסתלק מהר מהכנסיה שלי לפני שיתחיל לרדת
גשם!!!!"