חמש אחיות בית חולים יושבות לארוחת בוקר, אחרי שסיימו
משמרת לילה סוערת במחלקותיהן.
מספרת הראשונה: "הלילה ביליתי עם הרופא המרדים, ואני
מה זה מאוכזבת... לא הרגשתי כלום, נרדמתי באמצע".
"אני ביליתי הלילה עם מנהל המחלקה", מספרת
השניה, "אבל גם יצאתי מאוכזבת... הוא כל הזמן נתן לי
הוראות מה לעשות, ואת כל העבודה במיטה הייתי צריכה לעשות
בעצמי"...
מספרת השלישית: "אני ביליתי הלילה עם סטאזר וגם
התאכזבתי... הוא כל הזמן שאל אותי אם הוא עושה נכון, ואם
זה בסדר, ואם לדעתי הוא לא טועה בדרך הפעולה
שלו"...
מספרת הרביעית: "אני ביליתי הלילה עם אחראי הביטחון,
וגם התבאסתי. באמצע הוא אמר לי שהוא קיבל הנחייה שאם הוא
נתקל בקושי בעבודה, עליו לקרוא מיד לתגבורת"...
כל הארבע מביטות על החמישית וממתינות למוצא פיה.
"נו?", שאלו, "עם מי את חגגת
הלילה?"
"אני דווקא נהניתי מאוד הלילה", מחייכת
החמישית, "ביליתי עם טכנאי הרנטגן. הוא ביקש ממני
לשכב בכל מיני תנוחות, על הבטן, על הגב, על הצד.
וכשסיימנו הוא אמר לי: כמה חבל שזזת, עכשיו נצטרך להתחיל
את הכל מחדש"...