אחד סבל מיובש נוראי בשפתיים, הלך לרוקח וזה נתן לו קופסת ווזלין שתספיק לחודש

אחד סבל מיובש נוראי בשפתיים, הלך לרוקח וזה נתן לו קופסת ווזלין שתספיק לחודש. "בכל פעם שאתה
מרגיש יובש, תמרח טוב את כל השפתיים", יעץ הרוקח.
למחרת פגש הבחור צעירה נחמדה והם החלו לצאת בקביעות. מכיוון ששבוע לאחר מכן חל ליל הסדר,
הזמינה אותו הצעירה לסעודת החג בבית הוריה. "ההורים שלי משתוקקים לפגוש אותך כבר", אמרה
החברה, "ובאותה הזדמנות תפגוש גם את כל הדודים והדודות".
הבחור מסכים. בערב הסדר, בדרך לארוחה, מזהירה הצעירה את חברה: "אני חייבת להגיד לך שאצלנו
במשפחה יש מנהג משונה כזה בליל הסדר: בתום הארוחה, הראשון שאומר את המילה הראשונה - שוטף לבד
את כל הכלים".
הבחור מבטיח לשתוק, והשניים נכנסים לבית ועושים הכרות עם המשפחה. הוא מופתע לראות 50 איש סביב
שולחן אחד, ומתיישב לאכול.
עם תום הארוחה, דממת אלחוט. אף אחד לא מעז לפצות פה. חולפת שעה, חולפות שעתיים, ו-50 איש
יושבים ושותקים סביב השולחן.
לבחור נמאס, אז הוא קם, מפנה מקום על השולחן, תופס את חברתו, משכיב אותה על השולחן ומתחיל
לעשות איתה אהבה לעיני כל הנוכחים. כולם מסתכלים המומים אבל אף אחד לא מעז לדבר.
אחרי שגמר, מחכה הבחור עוד חצי שעה, ועדיין דממה. הוא תופס הפעם את אמא של חברתו, משכיב אותה
על השולחן ועושה לה אותו דבר.
עדיין, כולם יושבים ושותקים.
מרוב מאמץ משני האקטים, מרגיש הבחור שהשפתיים שלו התייבשו. אז הוא ניגש ומוציא מהתיק שלו את
קופסת הווזלין...
באותו הרגע קם האבא ואומר: "או.קי, בסדר, אני נכנע, אני הולך לשטוף את הכלים!"...