בעת שלום בין הישראלים לפלסטינים

בעת שלום בין הישראלים לפלסטינים
באים לחיות ושואלים אותן איפה היו
רוצות לחיות, בצד של הישראלים או
של הפלסטינים.
באים לתרנגולת, ושואלים אותה איפה
היתה רוצה לחיות. "חד משמעי!" היא
מכריזה, "אצל הפלסטינים!"
"למה?" שואלים אותה.
"כי אצל הישראלים אני חיה בתת רמה.
כל היום בלול, אוכלת אוכל מיוחד
ולא נותנים לי לקיים יחסים ולדגור
על הביצים. לעומת זאת אצל הפלסטינים
אני כל היום מסתובבת בחצר, חופשייה,
מאושרת, אוכלת מה שבא לי, ויש אפילו
תרנגולים שרודפים אחריי".

אחריה באים לפרה, עם אותה שאלה.
אומרת הפרה: "זו בכלל לא שאלה,
אצל הפלסטינים!"
"למה?"
"אצל הישראלים אני חיה כל החיים
ברפת, אוכלת קש, חולבים אותי יומם
וליל ומתיחסים אלי כמו למכונה.
לעומת זאת אצל הפלסטינים אני
חופשייה ומאושרת, מסתובבת ברחובות
בנחת ואוכלת מה שבא לי".

לבסוף מגיעים לחמור, ושואלים איפה
היה רוצה לחיות.
"חד משמעי, אצל הישראלים! אין מקום
למחשבה".
כולם בהלם. "איך זה?"
עונה החמור בלי להתבלבל:
"תראו, אצל הפלסטינים אני בהמת משא,
כל היום בשמש, סוחב מטען ואנשים,
בקושי שותה ובקושי אוכל. לעומת זאת,
אצל הישראלים... תראו כמה מאיתנו
כבר מנהלים את העניינים..."