בדיחה שכיף לשתף
פעם אחת עלינו להר והמורה אמרה: "ילדים,
תסתכלו כמה יפה למטה!"
שאלתי אותה: "אם כל כך יפה למטה, למה עלינו?!"
תסתכלו כמה יפה למטה!"
שאלתי אותה: "אם כל כך יפה למטה, למה עלינו?!"
המורה אמרה: בלי מחשבון. אמרתי: בסדר, אבל אז גם בלי ציפיות.
במבחן כתבתי 'התשובה אינטואיטיבית'. המורה כתבה 'הציון גם'.
המורה אמרה שצריך לצמצם. אז צמצמתי נוכחות.
המורה ביקשה להוכיח. אמרתי: אני נשבע. מסתבר שבמתמטיקה זה לא מספיק.
הגרף של מצב הרוח שלי עולה רק כשמבטלים שיעור מתמטיקה.
המורה אמרה: תראו דרך. אז כתבתי 'וייז'. היא לא העריכה פתרונות מודרניים.