בדיחה קטנה עם חיוך גדול
יום אחד אני רואה בסופרמרקט סבא הולך עם נכדו בן השלוש. היה ברור שלא קל לסב, עם הבכי הבלתי
פוסק של הנכד בכל פעם שראה ממתקים, חטיפים או צעצועים וצרח בקולי קולות.
הסבא נראה שומר על קור רוח ואומר בקול רגוע ושלו: "רון, תירגע, זה לא ייקח הרבה זמן".
משלא פסקו הצעקות, ממשיך הסב להרגיע בקול מאופק: "רון, תחזיק מעמד, הכל יהיה בסדר. אנחנו
מסיימים את הקניות ונצא מפה".
משגברו הצרחות בקופה, מרגיע הסב בשלווה: "רון, אין סיבה להתרגז, נסה ליהנות מהטיול המשותף,
ובעוד דקה אנחנו באוטו בדרך חזרה הביתה".
בחנייה, בעודו מעמיס את המצרכים, לא התאפקתי וניגשתי אל הסב. "תשמע, אני חייבת להגיד לך, אתה
פשוט סבא מדהים. איך דיברת אל הילד ואיך הרגעת אותו בקור רוח למרות העצבים. רון הוא ילד בר
מזל שיש לו סבא כמוך".
"תודה", אומר הסב, "אבל רון זה אני. ליללן הקטן והמעצבן הזה קוראים נועם"...
פוסק של הנכד בכל פעם שראה ממתקים, חטיפים או צעצועים וצרח בקולי קולות.
הסבא נראה שומר על קור רוח ואומר בקול רגוע ושלו: "רון, תירגע, זה לא ייקח הרבה זמן".
משלא פסקו הצעקות, ממשיך הסב להרגיע בקול מאופק: "רון, תחזיק מעמד, הכל יהיה בסדר. אנחנו
מסיימים את הקניות ונצא מפה".
משגברו הצרחות בקופה, מרגיע הסב בשלווה: "רון, אין סיבה להתרגז, נסה ליהנות מהטיול המשותף,
ובעוד דקה אנחנו באוטו בדרך חזרה הביתה".
בחנייה, בעודו מעמיס את המצרכים, לא התאפקתי וניגשתי אל הסב. "תשמע, אני חייבת להגיד לך, אתה
פשוט סבא מדהים. איך דיברת אל הילד ואיך הרגעת אותו בקור רוח למרות העצבים. רון הוא ילד בר
מזל שיש לו סבא כמוך".
"תודה", אומר הסב, "אבל רון זה אני. ליללן הקטן והמעצבן הזה קוראים נועם"...