אחד מחליט להצטרף למנזר השתקנים

אחד מחליט להצטרף למנזר השתקנים. אב המנזר מסביר לו שכמובן כולם שומרים על הדממה, למעט פעם בשנה שהוא עורך שיחה עם כל אחד מהנזירים כדי לשמוע כיצד הוא מסתדר. חולפת שנה והנזיר החדש מגיע לשיחה. "הכל טוב אבי", הוא אומר, "רק המיטה קצת מכאיבה לי את הגב". "אין בעיה", משיב אב המנזר, "נחליף לך את המזרון". חולפת עוד שנה והנזיר שוב מגיע לשיחה: "הכל טוב אבי", הוא אומר, "רק חסרה לי כרית לראשי". "אין בעיה", משיב אב המנזר, "נדאג לך לכרית". חולפת עוד שנה, והנזיר מגיע לשיחה השלישית. "הכל טוב אבי", הוא אומר, "רק שנקרעה לי השמיכה". "אין בעיה", משיב אב המנזר, "נביא לך שמיכה חדשה". חולפת שנה רביעית והנזיר מגיע לשיחה. "אבי, אני מצטער", אומר הנזיר, "אבל החלטתי לעזוב". "יותר טוב", מגחך אב המנזר, "גם ככה מרגע שהגעת אתה לא מפסיק לקטר!!!"