קשישה חביבה אחת נכנסת לחנות חיות ומחפשת חיית מחמד שתפיג לה את הבדידות

קשישה חביבה אחת נכנסת לחנות חיות ומחפשת חיית מחמד שתפיג לה את הבדידות. לפתע היא שומעת קול מאחור: "את נראית נהדר היום, גברתי". היא מסתובבת ומבחינה בתוכי קטן מביט בה. "אתה אמרת את זה?", שאלה. "בהחלט עלמתי", משיב התוכי, "והרשי לי להוסיף שצבע השמלה הולם את עינייך המקסימות"... הקשישה לא חושבת פעמיים, וממהרת לרכוש את התוכי. בדרכם הביתה, הוא ממשיך להחמיא לה על יופייה ומלבושה. כשהם מגיעים לבית, היא מניחה אותו עם הכלוב בחדר השינה, ואז לפתע מתחיל התוכי לקלל בגסות ואף נושך את אצבעה... הגברת היתה המומה. היא תופסת את התוכי בגרון, שולפת אותו מהכלוב וממהרת למטבח, שם היא נועלת אותו במקפיא למשך חמש דקות תמימות. לאחר מכן מוציאה אותו ומאיימת: "אני מקווה שלמדת את הלקח שלך. לא אסבול התנהגות כזו בבית שלי!" התוכי, רועד מקור, ממהר להתנצל ומבטיח כי לעולם לא ינהג כך שוב. ואולם, כעבור רבע שעה מתחיל לקלל שוב ונותן נשיכה נוספת בכתפה של הקשישה... הפעם היא רותחת, תופסת את התוכי בגרון, ונועלת אותו במקפיא למשך רבע שעה. לאחר מכן מוציאה אותו, רועד כולו ומתנשף, והוא מתחנן: "אני נשבע, אני נשבע, לעולם לא אעשה זאת שוב! התחייבות שלי!" כאשר הגברת מנגבת אותו מהקרח, הוא מביט בה בחשש ואומר: "תרשי לי לשאול רק שאלה אחת: העוף שבמקפיא, מה הוא עשה, הרביץ לך?"