נסעתי ברכבת ומישהו דיבר בטלפון על רמקול. אחרי חמש דקות כבר הכרתי את הלו״ז שלו, הדודה שלו, ואת זה שגם הוא לא מרוצה מהמחיר של הגבינה.
הסטנדאפיסט
אוסף בדיחות בנושא הסטנדאפיסט שמתעדכן באופן קבוע.
בדיחות בקטגוריה
קניתי עציץ ואמרו לי שהוא לא דורש הרבה טיפול. אחרי שבוע הוא נראה עליי במבט של מנהל מאוכזב. מסתבר שגם מעט טיפול זה עדיין טיפול.
ילד שאל את אבא שלו למה מבוגרים תמיד עייפים. האבא אמר: כי פעם חשבנו שיהיה קל כשנהיה גדולים. הילד שאל: אז למה גדלתם? האבא אמר: לא קראנו את האותיות הקטנות.
בעל חנות אמר לי: זה מוצר לכל החיים. שאלתי: החיים של מי? כי לפי הניסיון שלי, למטען יש חיים קצרים ומלאי דרמה.
בארוחת משפחה כולם שאלו מתי אני מתקדם בחיים. אמרתי להם שהתקדמתי: השנה אני כבר יודע איפה יושבים לפני ששואלים שאלות.
ביקשתי מהטכנאי להסביר לי מה התקלה. הוא אמר: זה מורכב. אמרתי: תסביר פשוט. הוא אמר: זה יעלה כסף. פתאום הכול היה ברור.
נכנסתי לחנות בגדים והמוכר אמר: הכול יושב עליך בול. מדדתי חולצה והבנתי שבול זה כנראה שם של אדם אחר.
חבר אמר לי שהוא רוצה לחיות יותר בריא. הוא קנה בקבוק מים ענק. מאז הוא לא שותה יותר, הוא פשוט סוחב יותר.
אבא שלי קנה מכשיר חכם לבית. עכשיו כדי להדליק אור צריך לדבר, לחכות, לחזור על זה, ובסוף לקום ללחוץ על המתג כמו פעם, אבל עם תחושת קידמה.
במשרד הכריזו על יום גיבוש. כולם התגבשו מיד סביב השאלה אם זה חובה. ככה גילינו שהגיבוש הכי חזק נוצר נגד פעילות גיבוש.
המורה ביקשה מהתלמידים לכתוב חיבור על אומץ. ילד אחד הגיש דף ריק. המורה שאלה מה זה. הוא אמר: אומץ זה להגיש דף ריק ולחכות לציון.
בסופר ראיתי שלט 'קופה מהירה עד 10 פריטים'. מישהו הגיע עם 14 ואמר שזה תלוי איך סופרים. הבנתי שמתמטיקה יכולה להיות כלי חברתי מסוכן.