חבר שלי התחיל דיאטה דיגיטלית: פחות מסכים. שאלתי איך הולך. הוא שלח לי צילום מסך של אפליקציה שמודדת כמה פחות הוא במסכים.
הסטנדאפיסט
אוסף בדיחות בנושא הסטנדאפיסט שמתעדכן באופן קבוע.
בדיחות בקטגוריה
הלכתי להרצאה על פשטות בחיים. המרצה הגיע עם 74 שקפים. בשקף הראשון היה כתוב: פחות זה יותר. זה היה הרגע שבו המצגת סתרה את עצמה.
ביקשתי מהילד לסדר את החדר. הוא עמד באמצע, הסתכל סביב ואמר: מאיפה מתחילים? אמרתי: מהרצפה. הוא ענה: אבל היא כמעט לא נראית, איך אדע איפה היא?
איש אחד קנה רובוט שינקה את הבית. אחרי יומיים הוא קרא לו 'עובד מצטיין'. אחרי שבוע הרובוט נתקע מתחת לספה, וזה עדיין יותר ממה שהילדים עשו.
התקשרו אליי מסקר שביעות רצון ושאלו אם יש לי דקה. אמרתי שכן. אחרי רבע שעה הבנתי שהבעיה היא לא השאלון, אלא ההגדרה שלהם לדקה.
ניסיתי לעשות קניות לפי רשימה. זה עבד עד שהגעתי למעבר החטיפים. שם הרשימה ואני נפרדנו בהסכמה שקטה.
שכן חדש שאל אותי איפה זורקים קרטונים. הסברתי לו. אחרי דקה הוא חזר ושאל איפה זורקים את הקרטון של החיים. אמרתי לו: בזה כל הבניין עוד מטפל.
בבית קפה ביקשתי קפה חזק. הבריסטה שאל: חזק בטעם או חזק באישיות? אמרתי: כזה שיגיד לי לקום ולסדר את החיים. קיבלתי אספרסו ששתק.
המוכר בחנות אמר לי שהמוצר פשוט מאוד להפעלה. זה משפט מסוכן. אם זה פשוט מאוד, למה יש חוברת הוראות בעובי של כרית?
נסעתי במונית והנהג שאל במה אני עובד. עניתי. הוא אמר שיש לו רעיון יותר טוב בשבילי. אחרי עשר דקות כבר הייתה לי קריירה חדשה ותוכנית פנסיה, בלי שביקשתי.
בבוקר החלטתי להיות אדם מסודר. סידרתי את המיטה, הכנתי רשימה, סימנתי משימה אחת, ואז הייתי כל כך מרוצה מעצמי שנחתי מההצלחה.
חבר שלי החליט לפתוח דף חדש בחיים. הוא קנה יומן, עט, מדבקות, תיקייה, ואז שכח למה התחיל. לפחות הדף החדש מאובזר.