בדיחה טובה להיום

בכל פעם שאני מנסה להתארגן לפי לוח זמנים, הזמן פותח סוגריים ולא סוגר.

למדתי הסתברות כדי לדעת מה הסיכוי שאמצא חניה. התשובה הייתה: תמשיך לחלום.

המחשבון שלי ואני ביחסים טובים. אני מקליד, הוא שופט בשקט.

הכי קשה במתמטיקה זה לא המספרים. זה הרגע שמוסיפים מילים ואומרים 'בעיה מילולית'.

כשאני רואה סוגריים בתוך סוגריים, אני מרגיש שהתרגיל הביא משפחה מורחבת.

בטריגונומטריה הבנתי שסינוס וקוסינוס הם פשוט אנשים שלא יודעים לדבר ישיר.