טובה, קשישה חביבה, עורכת מסיבה לחברותיה לכבוד יום הולדתה ה-85

טובה, קשישה חביבה, עורכת מסיבה לחברותיה לכבוד יום הולדתה ה-85. בנה מגיע לעזור לה בהכנות לקראת האירוח, ומכין את הכיבוד. מכיוון שידע כי זיכרונה של אמו כבר לא מה שהיה פעם, הוא מכין לה רשימה שתזכור מה להגיש, ומדביק למקרר: 1. להגיש תה. 2. להגיש את העוגה. 3. להגיש עוגיות. בערב מגיעות החברות, וטובה מנסה להיזכר מה עליה לעשות. היא נתקלת ברשימה על המקרר וקוראת: 1. להגיש תה. היא מכינה תה ומגישה לחברותיה. אחרי שכולן מסיימות לשתות, מנסה הקשישה להיזכר מה עליה לעשות כעת. היא ניגשת שוב לרשימה וקוראת: 1. להגיש תה. היא מכינה שוב תה ומגישה לחברותיה. אחרי שסיימו לשתות בשנית, ניגשת טובה שוב לרשימה וקוראת: 1. להגיש תה. היא מכינה שוב פעם תה ומגישה לחברותיה... אחרי ארבע כוסות תה, קמות החברות, מברכות את טובה ונפרדות ממנה לשלום. כשיצאו מהדלת, אומרת אחת החברות: "איזו מין מסיבה, אפילו כוס תה טובה לא הגישה לנו". שואלת החברה השניה: "מי זו טובה?" תוהה החברה השלישית: "איפה אנחנו בכלל?" למחרת, מגיע בנה של טובה ורואה שכל הכיבוד נותר במטבח על השיש. "מה קרה?", שאל, "למה החברות שלך לא טעמו מהכיבוד?" "חברות?", השיבה אמו, "הנבלות לא באו"...