יהודיה אחת הכירה בחור ערבי ישראלי והתאהבה בו

יהודיה אחת הכירה בחור ערבי ישראלי והתאהבה בו. כעבור זמן מה החליטו השניים להתחתן, אבל הבעל התעקש שאשתו לעתיד תתאסלם כדי שיוכלו לחיות יחד בכפרו הערבי בשלווה. בלית ברירה האשה הסכימה והתאסלמה. אולם מיד לאחר החתונה, נמלאה רגשות חרטה על שהמירה את דתה, והיא נדנדה לבעלה: "אני רוצה לחזור להיות יהודיה", אמרה לו שוב ושוב, "אני מתגעגעת לדת שלי ולמסורת שלי, אני מתגעגעת לחגים ולבית הכנסת"... הבעל ענה לה שאין מה לדבר, היא אשתו והיא מוסלמית עכשיו. ככה חלפו החודשים, ובכל פעם שהיה חג יהודי בכתה האשה לבעלה: "עכשיו שבועות ובא לי לחגוג... עכשיו ראש השנה ובא לי לחגוג"... וכך בסוכות, בחנוכה, בפורים... אבל הבעל סירב לשמוע. עד שיום אחד הפתיע הבעל את אשתו: "תראי, חשבתי על זה הרבה, ואם זה כל כך חשוב לך, אני מוכן ששנינו נתגייר ונחיה כיהודים! כבר קבעתי פגישה למחר עם הרב". "השתגעת?!", ענתה האשה להפתעתו, "עוד שבועיים פסח, עכשיו אתה רוצה שאתחיל לנקות ולבשל לחג? וכל המצות המגעילות האלה? חיכיתי כל כך הרבה להיות יהודיה, נחכה עוד חודש"...