ברוס וויליס נכנס לחנות של יהודי ורוצה לקנות עניבה

ברוס וויליס נכנס לחנות של יהודי ורוצה לקנות עניבה. בעל החנות קורא בקול: "אלוהים אדירים! ברוס וויליס בחנות שלי, אני לא מאמין! חכה שאני אספר לילדים שלי... אתה חייב לתת לי חתימה בשביל הילדים... איזה מזל יש לי!" ברוס וויליס חותם בשמחה, מתלהב מאד מקבלת הפנים ולכן קונה גם חולצה ושני זוגות מכנסיים. אלא שאז הוא מגלה שאין לו כסף מזומן. הוא שואל: "תקבל שטר חוב חתום?" "שטר חוב?" מעקם היהודי את האף, "אתה יכול להראות לי תעודה מזהה?"