איש עסקים אחד פנה באחד ממסעותיו לנערת ליווי, וסיכם עימה על סכום של 500 דולר בתמו
במיטתו. כשסיימו, הבחין שאין עליו כסף מזומן, ואמר לה שיבקש ממזכירתו לשלוח לה המחאה, בתירוץ
של "שכר דירה".
בדרכו למשרד, התחרט על מה שהבטיח והחליט כי הבילוי הלילי לא היה שווה את המחיר. הוא ביקש
ממזכירתו לשלוח המחאה על חצי מהסכום, 250 דולר, ולצרף את המכתב הבא:
"גברתי היקרה! מצורף בזאת סך של 250 דולר עבור שכר הדירה שלך. אינני שולח את הסכום שסיכמנו
עליו מראש, מאחר ולפני ששכרתי את הדירה ניתן לי הרושם כי:
א. הדירה מעולם לא היתה מאוכלסת לפני כן.
ב. הדירה מחוממת כהלכה.
ג. הדירה קטנה ומעניקה תחושת נוחות וביתיות.
לעומת זאת, מצאתי כי הדירה אוכלסה פעמים רבות בעבר, לא היה בה חימום, והיא היתה גדולה מדי!"
כעבור יומיים הגיעה ההמחאה בחזרה בדואר, בצירוף המכתב הבא:
"אדוני הנכבד! ראשית איני יכולה להבין כיצד ציפית שדירה יפה כל כך תישאר לא מאוכלסת.
ביחס לחום, יש בדירה חום רב, אך ייתכן ואתה לא ידעת כיצד להפעיל אותו.
באשר לגודל הדירה, הדירה בגודל רגיל, ואולם הרהיטים שלך כל כך קטנים שאין באפשרותם למלא אותה,
ואינך יכול לבוא לבעלת הבית בתלונות.
הינך מתבקש לשלוח את שכר הדירה במלואו, אחרת אאלץ ליצור קשר עם בעלת הבית הנוכחית שלך!"