ביום הלימודים האחרון, המורה כבר
ביום הלימודים האחרון, המורה כבר
סיימה לחלק את התעודות, וכולם מחכים
בקוצר רוח שהיום הזה ייגמר וחופשת
הקיץ תתחיל. המורה אומרת:
"ילדים, מי שיענה ראשון ונכון על
השאלה שאשאל, יוכל ללכת הביתה מוקדם."
רוני הקטן חושב לעצמו: "יופי, אני
חכם, אני יודע הכל, אני אוכל לצאת
מפה מוקדם".
המורה שואלת: "מי אמר 'לפני ארבעה
תריסרים ושבע שנים'?"
"אברהם לינקולן", קופצת נעמי ועונה
לפני שלרוני יש סיכוי לפתוח את הפה.
"יופי נעמי, את יכולה ללכת הביתה",
אומרת המורה. רוני מתעצבן אבל שותק.
המורה שואלת: "מי אמר 'יש לי
חלום'?", ושוב, לפני שרוני מספיק,
אליס עונה: "מרטין לותר קינג".
"נכון מאוד", אומרת המורה בהתלהבות,
"אליס, את יכולה ללכת הביתה".
בשלב זה רוני ממש מתעצבן. המורה
ממשיכה ושואלת: "מי אמר 'אל תשאל
מה ארצך יכולה לעשות בשבילך'?"
מרי קופצת, מקדימה את רוני, ואומרת:
"ג'ון קנדי".
"נכון מאוד! את רשאית ללכת הביתה",
אומרת המורה.
רוני מאדים ומתרתח, וכשהמורה
מסתובבת הוא אומר: "הלוואי שהזונות
האלה יסתמו את הפה".
"מי אמר את זה?!" מסתובבת המורה
בזעם.
"ביל קלינטון, המורה. אני יכול ללכת
עכשיו?"
סיימה לחלק את התעודות, וכולם מחכים
בקוצר רוח שהיום הזה ייגמר וחופשת
הקיץ תתחיל. המורה אומרת:
"ילדים, מי שיענה ראשון ונכון על
השאלה שאשאל, יוכל ללכת הביתה מוקדם."
רוני הקטן חושב לעצמו: "יופי, אני
חכם, אני יודע הכל, אני אוכל לצאת
מפה מוקדם".
המורה שואלת: "מי אמר 'לפני ארבעה
תריסרים ושבע שנים'?"
"אברהם לינקולן", קופצת נעמי ועונה
לפני שלרוני יש סיכוי לפתוח את הפה.
"יופי נעמי, את יכולה ללכת הביתה",
אומרת המורה. רוני מתעצבן אבל שותק.
המורה שואלת: "מי אמר 'יש לי
חלום'?", ושוב, לפני שרוני מספיק,
אליס עונה: "מרטין לותר קינג".
"נכון מאוד", אומרת המורה בהתלהבות,
"אליס, את יכולה ללכת הביתה".
בשלב זה רוני ממש מתעצבן. המורה
ממשיכה ושואלת: "מי אמר 'אל תשאל
מה ארצך יכולה לעשות בשבילך'?"
מרי קופצת, מקדימה את רוני, ואומרת:
"ג'ון קנדי".
"נכון מאוד! את רשאית ללכת הביתה",
אומרת המורה.
רוני מאדים ומתרתח, וכשהמורה
מסתובבת הוא אומר: "הלוואי שהזונות
האלה יסתמו את הפה".
"מי אמר את זה?!" מסתובבת המורה
בזעם.
"ביל קלינטון, המורה. אני יכול ללכת
עכשיו?"