חברים, מיקרופון הוא הדבר היחיד שגורם לאדם להרגיש חשוב גם כשהוא אומר שטויות. תנו לבן אדם מיקרופון והוא פתאום נהיה ראש עיר של הבדיחה. בלי מיקרופון הוא אומר: "אתמול הייתי בסופר." עם מיקרופון: "חברים, אתמול הייתי בסופר..." כאילו עומד להגיע גילוי מדעי על קוטג'....
הסטנדאפיסט
אוסף בדיחות בנושא הסטנדאפיסט שמתעדכן באופן קבוע.
בדיחות בקטגוריה
יש קטע בסטנדאפיסטים שאנחנו אומרים "אני בודק חומר חדש." זה משפט יפה ל"אולי עכשיו לא תצחקו, אבל לפחות אני הכנתי תירוץ מראש." זה כמו שמסעדה תגיש מרק שרוף ותגיד: "אנחנו בודקים טעם חדש." אחי, זה לא טעם חדש, זה אזעקת עשן בקערה....
אני אוהב כשאחרי הופעה בא אליי מישהו ואומר: "היית מצחיק, אבל יש לי רעיון לקטע בשבילך." תמיד זה מתחיל טוב ונגמר בסיפור על הדוד שלו שנתקע במעלית בשנת 1998. בסוף הוא אומר: "תעשה עם זה משהו." בטח. אני גם אשמור את זה ליד חומרי הגלם של בטון....
פעם הופעתי מול קהל קטן ממש. חמישה אנשים. בשלב מסוים אחד מהם הלך לשירותים, והרגשתי שאיבדתי עשרים אחוז מהקהל. חזרתי לפאנץ' הקודם כדי שהוא לא יפסיד, ואז הבנתי שאני לא בהופעה, אני עושה חוג בית עם הפסקות....
הקטע הכי ישראלי בהופעת סטנדאפ זה שמישהו בקהל חייב לשאול: "כמה זמן זה?" לא כי הוא ממהר. פשוט ישראלי חייב לדעת אם הוא מקבל תמורה. אתה אומר לו שעה ורבע, הוא אומר: "כולל הדרן?" אחי, זה סטנדאפ, לא עסקת ליסינג....
יש לי קטע מוזר לפני הופעות: אני תמיד אומר לעצמי "היום אני אהיה טבעי." ואז אני עולה לבמה והולך כמו בן אדם שמנסה להיזכר איך משתמשים בידיים. פתאום אני מחזיק את המיקרופון כאילו זה גביע של אירוויזיון. טבעי? אחי, צמח מפלסטיק נראה יותר טבעי ממני....
אתם שמתם לב שבכל הופעה יש מישהו בקהל שבא להוכיח שהוא יותר מצחיק מהסטנדאפיסט? אני אומר משפט, והוא זורק הערה. אני מסתכל עליו ואומר: "איזה יופי, הבאנו היום גם וייז וגם כריזה." רק חסר שהוא יגיד לי בעוד 200 מטר לעשות פאנץ' שמאלה....
חברים, הדבר הכי מפחיד בסטנדאפ זה לא לעלות לבמה. זה להגיד למישהו שאתה סטנדאפיסט והוא עונה: "נו, תגיד משהו מצחיק." זה כמו לפגוש רופא שיניים ברחוב ולהגיד לו: "נו, תעקור לי רגע משהו." אחי, אני לא עובד לפי דרישה, אני עובד לפי טראומה....