בדיחות מתמטיקה

למדתי סדר פעולות, ועדיין אני קודם פותח מקרר ורק אחר כך שואל אם אני רעב.

שבר עשרוני זה כמו סיפור שלא החליט אם הוא קצר או ארוך.

לימדו אותי שכל מקבילית היא לא בהכרח מלבן. זה הסביר לי כמה מערכות יחסים במשפחה.

המעגל הכי מסובך בחיים הוא לא בגיאומטריה, אלא זה שחוזרים בו שוב ושוב למקרר.

במבחן כתבתי 'התשובה אינטואיטיבית'. המורה כתבה 'הציון גם'.

הבעיה עם משוואות היא שהן תמיד רוצות שאבודד משהו. אני בקושי מצליח לבודד רעש מהרחוב.

אמרו לי ש־X יכול להיות כל דבר. מאז אני חושד בו.

אני טוב במתמטיקה שימושית: כמה נשאר עד החופש וכמה עוגיות נשארו בקופסה.

כשמגיע חשבון חשמל, פתאום כל המשפחה יודעת לחבר מספרים.

המורה אמרה שצריך לצמצם. אז צמצמתי נוכחות.

בכל פעם שאני מנסה להתארגן לפי לוח זמנים, הזמן פותח סוגריים ולא סוגר.

למדתי הסתברות כדי לדעת מה הסיכוי שאמצא חניה. התשובה הייתה: תמשיך לחלום.