סטנדאפיסט שמופיע אחרי ארוחה כבדה נמצא בבעיה. הקהל לא רע, הוא פשוט במאבק פנימי עם הקינוח. אתה נותן פאנץ', והם אומרים לעצמם: "זה מצחיק, אבל גם המלבי עובד עליי עכשיו." יש צחוק, אבל הוא יוצא באיחור של מערכת עיכול....
הסטנדאפיסט
אוסף בדיחות בנושא הסטנדאפיסט שמתעדכן באופן קבוע.
224 בדיחות בקטגוריה
בדיחות בקטגוריה
יש משפט שאני שונא לשמוע לפני הופעה: "הקהל פה זורם." זה תמיד הפוך. אם אומרים לך שהקהל זורם, תתכונן לקהל שיושב כמו ועדת קבלה למושב. הם לא זורמים, הם בודקים לחץ מים....
אחרי הופעות אנשים שואלים אותי: "מאיפה אתה מביא את הבדיחות?" כאילו יש מחסן באור יהודה עם מדפים של פאנצ'ים. האמת הרבה פחות זוהרת: אתה חי חיים רגילים, משהו מעצבן אותך, ואז אתה אומר "יופי, לפחות זה ישלם שכירות רגשית."...
אני תמיד מתרגש כשהקהל צוחק ביחד. זה רגע יפה. ואז אני נזכר שהם גם מסוגלים לא לצחוק ביחד, וזה הרבה פחות יפה. אחדות בעם זה דבר נהדר, עד שהיא נגד הפאנץ' שלך.
סטנדאפ זה מקצוע שבו אתה עומד לבד מול אנשים ומקווה שהם ישמיעו רעש נעים. כשחושבים על זה, זה די דומה להיות קומקום. גם אתה מתחמם, גם כולם מחכים שתעשה משהו, ואם אתה שורק בזמן הנכון כולם מרוצים....
פעם הופעתי במקום שהמיקרופון עשה רעשים. כל פעם שאמרתי פאנץ' היה "קחחח". באיזשהו שלב הרעש היה יותר מצחיק ממני. אמרתי לקהל: "תמחאו כפיים לטכנאי, הוא כתב איתי את החומר." המיקרופון קיבל יותר תגובות מהקטע החדש שלי....
יש אנשים שבאים להופעת סטנדאפ ומבקשים לא לשבת מקדימה כדי שלא ידברו איתם. אני מבין אותם. שורה ראשונה בסטנדאפ זה כמו מושב ליד הנהג במונית שירות: אתה לא תכננת להיות מעורב, אבל פתאום אתה אחראי על כל האווירה....
סטנדאפיסט חייב לדעת לקרוא את הקהל. למשל, אם כולם מסתכלים עליך בשקט, זה סימן. לא תמיד סימן טוב, אבל סימן. זה כמו רמזור צהוב: אפשר להמשיך, אבל עדיף לבדוק אם אתה עומד להידרס על ידי בדיחה שלא עבדה....
אני אוהב להופיע במקומות עם במה גבוהה. זה נותן תחושה של חשיבות. עד שאתה יורד מהבמה ומגלה שצריך לרדת מדרגה קטנה, ואתה עושה את זה בזהירות של אסטרונאוט. כל הפאסון של האמן נגמר ב"יש פה מדרגה? שמישהו יאיר לי."...
בהופעה יש רגע שאתה שוכח את הטקסט. ואז המוח עושה משהו מדהים: הוא נותן לך כל זיכרון בעולם חוץ מהבדיחה. פתאום אתה נזכר בסיסמה לוויי-פיי של 2017, בשם של המורה למדעים, אבל לא בשורה הבאה. המוח אומר: "רצית הופעה? קיבלת ארכיון."...
אני תמיד נלחץ כשמישהו אומר לי "אני לא צוחק בקלות." מה אני אמור לעשות עם המידע הזה? זה כמו שמישהו ייכנס למסעדה ויגיד: "אני לא מתרשם מאורז." מעולה, אדוני, המטבח כבר נכנס לכוננות....
הדבר הכי קשה בכתיבת בדיחות זה למחוק. אתה יושב על משפט שעה, ואז מבין שהוא לא מצחיק, הוא רק קרוב למשפט מצחיק. זה כמו לחפש חניה בתל אביב ולראות מקום פנוי לאופניים. יש תקווה לרגע, ואז המציאות אומרת: "לא בשבילך."...